הזכות להחזיק כלי ירייה ניתנת אך ורק מכוח רישיון. קבלת רישיון להחזקת כלי ירייה ולנשיאתו מוסדרת בחוק כלי הירייה, התש״ט–1949, ובתקנות שהותקנו מכוחו.
קבלת רישיון נשק מותנית בעמידה בדרישות הסף ובאחד לפחות מן התבחינים שקבע השר לביטחון לאומי, וכן בתיאום עם גורמי הביטחון ובקבלת המלצות ממשרד הבריאות וממשטרת ישראל.
כיצד מקבלים רישיון נשק?
לאחר בדיקה ראשונית של הזכאות להחזקת נשק יש למלא בקשה ולצרף אליה מסמכים שונים, ובהם, בין היתר: הצהרת בריאות חתומה בידי רופא המשפחה, צילום תעודת זהות, תעודת מילואים (או, לחלופין, אישור על שירות לאומי או אזרחי או על פטור משירות), וכן מסמכים התומכים בתבחין שמכוחו מתבקש הרישיון (פירוט התבחינים מובא בהמשך המאמר).
לאחר מכן תועבר הבקשה לאישור הגורמים הממליצים – המשטרה ומשרד הבריאות – ובכפוף להמלצתם ייערך ריאיון אישי באחת מלשכות הרישוי.
בתום הריאיון יינתן אישור מותנה להמשך ההליך, ובכלל זה לביצוע עסקה לרכישת כלי ירייה ולתחילת ההכשרה.
בסיום ההליך יקבל המבקש רישיון נשק וספח זמניים, שיוחלפו בהמשך ברישיון קבוע להחזקת נשק.
דרישות הסף לקבלת רישיון נשק
כדי להגיש בקשה לרישיון נשק יש לעמוד בכמה תנאי סף, שבלעדיהם לא ניתן להמשיך בהליך:
- רישום במשרד הפנים כאזרח או כתושב קבע, ובלבד שהמבקש שהה בישראל ברציפות שלוש שנים לפחות לפני הגשת הבקשה.
- שליטה בסיסית בשפה העברית, המאפשרת תשאול, הבנת הוראות וניהול רישום כנדרש (די השליטה בשפה נקבע לפי שיקול דעתו של פקיד הרישוי).
- גיל מינימלי לקבלת רישיון:
- אזרח ישראל או תושב קבע שסיים שירות סדיר כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 – 18 שנים.
- אזרח ישראל או תושב קבע שסיים שירות לאומי או שירות אזרחי בישראל במשך שנתיים – 21 שנים.
- אזרח ישראל שלא שירת כאמור – 27 שנים.
- תושב קבע שאינו אזרח ישראל ולא שירת כאמור – 45 שנים.
- הצהרת בריאות החתומה בידי המבקש ובידי רופא שעיין בתיקו הרפואי, לרבות התחייבות המבקש לעדכן את פקיד הרישוי ללא דיחוי בכל שינוי במצב הבריאות שעליו הצהיר.
- עמידה בדרישות ההכשרה.
- המבקש אינו זכאי לקבל מבעל רישיון מיוחד הרשאה להחזקת כלי ירייה או לנשיאתו לפי הוראות סעיפים 9 עד 10ג לחוק (לאחת מן המטרות האלה: הגנת יישובים; הגנת מפעלים; נשיאת כלי ירייה מטעם המדינה; סרטים, הצגות והופעות; שירותי שמירה).
התבחינים לקבלת רישיון נשק פרטי
לאחר שנמצא כי המבקש עומד בדרישות הסף, תיבחן הבקשה לפי מספר תבחינים; עמידה באחד או יותר מהם עשויה להקנות זכאות לרישיון נשק פרטי.
בין התבחינים ניתן למנות: מגורים ביישוב המקנה זכאות, עיסוק כמורה דרך, שירות בכוחות הביטחון או שירות קודם בהם (לרבות מי ששירת כלוחם בצה״ל או במשטרה), הכשרה ייחודית (ברשות שדות התעופה, בשב״כ או במלמ״ב) ועוד.
רשימת התבחינים המלאה מפורסמת באתר האגף לרישוי כלי ירייה: https://www.gov.il/he/Departments/Policies/firearm_licensing_criteria
פסילת רישיון נשק
האגף לרישוי כלי ירייה רשאי להודיע על פסילת רישיון הנשק של אדם בכל מקרה שבו נפתחו נגדו חקירה או הליך פלילי.
אין נפקות לכך שהחקירה מתנהלת בשל עבירה שאינה קשורה בהכרח לנשק. גם כאשר העבירה שבה נחשד אדם לא בוצעה תוך שימוש בנשק, רשאי אגף הרישוי לבטל את רישיון הנשק שלו (כך, למשל, חקירה בעבירה של אלימות במשפחה תביא כמעט מיד לפסילת הרישיון).
בקשה להשבת רישיון נשק
כדי לקבל בחזרה רישיון נשק שנשלל או נפסל, יש להגיש בקשה להשבת כלי ירייה לאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים.
בבקשה יש לפרט את הטענות נגד ההחלטה לפסול את המבקש מהחזקת נשק. אם הבקשה נדחתה, ניתן להגיש על ההחלטה ערר למשרד לביטחון פנים.
ערר על החלטת פקיד הרישוי
סעיף 12(ג1)(1) לחוק כלי הירייה קובע:
"הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת כמשמעותה בסעיף 11(2) (להלן – ההחלטה), רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בפני מי שהשר ימנה לענין זה (להלן – הממונה)".
אם הבקשה נדחית גם בשלב זה, השלב הבא הוא הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, המוסמך להתערב בהחלטת פקיד הרישוי אם מצא שאינה סבירה בנסיבות העניין.
הליכי קבלת רישיון נשק והשבתו, ובוודאי ערר על החלטה הדוחה בקשה להשבת רישיון, הם הליכים סבוכים המחייבים ידע רב והיכרות מעמיקה עם החוק והפסיקה בתחום.
לעו״ד שגיא אקו, עורך דין פלילי, ניסיון רב בהליכי הוצאת רישיון נשק, בעררים לממונה על כלי הירייה ובעתירות מנהליות לבית המשפט בעניין ביטול רישיונות נשק פרטיים וארגוניים.