סכסוך שכנים, טלפונים בלתי פוסקים או התחקות אחר אדם הינם רק חלק מן הסיטואציות המהוות עילה לבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. מטרת החוק כלשונו ב- חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב- 2001 (להלן: "החוק") הינה: "להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו".
מהי הטרדה מאיימת?
סעיף 2(א) לחוק מגדיר הטרדה מאיימת כהי לישנא: "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".
מי רשאי לבקשה צו למניעת הטרדה מאיימת?
את הצו רשאי לבקש כל אדם, אולם מומלץ ביותר לנסח את הבקשה או להתגונן מפניה באמצעות עו"ד פלילי מנוסה.
ההליך כאמור, מתחיל בהגשת בקשה המוגשת לבית משפט השלום באזור מגורי הנפגע. בית המשפט קובע בד"כ דיון המתקיים במעמד צד אחד (מגיש הבקשה) בו מפרט הנפגע מדוע הוגשה הבקשה, היינו, מה השתלשלות העניינים שהובילה לכך שירגיש מוטרד\פגוע.
בית המשפט בוחן את הבקשה ומחליט האם יש צורך בנסיבות העניין ליתן צו, ואילו סנקציות יוטלו על הנפגע (מפורטות בהמשך).
כיוון שהבקשה והדיון מתקיימים במעמד צד אחד, באם יינתן צו על ידי בית המשפט, יהא זה "צו ביניים" שלצידו ייקבע דיון אליו יוזמן הפוגע ויתקיים תוך 7 ימים. בדיון ההמשך, יהיה בכוחו של הפוגע להתגונן מפני הטענות שהועלו כלפיו בבקשה שהוגשה ובדיון שהתקיים במעמד צד אחד.
בסיום הדיון, יחליט בית המשפט האם להאריך את צו הביניים לתקופה של עד 6 חודשים.
ניתן לבקש להאריך את תוקף הצו לתקופה של עד שנתיים (מקסימום 4 הארכות).
מהן הסנקציות אותן רשאי בית המשפט להטיל על הפוגע?
במסגרת צו זה רשאי בית המשפט להורות לפוגע להימנע, בין היתר, מלעשות את המעשים הבאים:
(1) להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
(2) לאיים על הנפגע;
(3) לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(4) ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;
(5) להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;
(6) לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה;
האם ניתן לבקש צו בגין פגיעה שאינה בי?
התשובה היא כן. המחוקק הכיר באופציה בה תוטרד סביבתו של אדם באופן שיפגע הן בנפגע הישיר והן בנפגע העקיף. לדוגמא: שוש הייתה בת זוגו של ראובן בעבר, וכיום היא יוצאת עם שמעון. באם ראובן יטריד את שמעון על רקע היחסים שלו עם שוש, גם לשוש עומדת הזכות להגיש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.
לעניין זה נותן המחוקק מענה בדמות סעיף 2(ג) לחוק שלשונו: "לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין".
מה דין בקשת סרק?
סעיף 9 לחוק מתיר לבית המשפט להטיל סנקציה עונשית כלכלית כאשר הבקשה שהוגשה קנטרנית: "דחה בית משפט בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש את הצו את אלה או חלק מהם:
(1) הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון;
(2) פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה
בסעיף זה מתריע המחוקק מפני ניצול ההליך לרעה והגשת בקשות סרק ומתיר לבית המשפט להעניש את המגיש אם התרשם שהבקשה קנטרנית.
לסיכום, המחוקק הכיר בצורך בהליך ביניים טרם כניסה בשערי ההליך הפלילי בדמות צו שניתן על בסיס החוק כמפורט לעיל.
בקשה למתן צו או לחלופין התגוננות מפני בקשה כזו רצוי שיעשו על ידי עו"ד פלילי מנוסה.
זקוקים לעורך דין לצורך הגשת בקשה \התגוננות מפני בקשה שהוגשה לפי החוק? עורך דין פלילי שגיא אקו עסק רבות בבקשות על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב- 2001, משני צדיי המתרס, ולו ניסיון רב בניהול הליכים אלו.
Comments