צו למניעת הטרדה מאיימת

סכסוך שכנים, שיחות טלפון בלתי פוסקות או התחקות אחר אדם הם רק חלק מן המצבים שעשויים להקים עילה לבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. מטרתו של החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001 (להלן: "החוק"), כלשונו, היא: "להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו".

מהי הטרדה מאיימת?

סעיף 2(א) לחוק מגדיר הטרדה מאיימת כך:

"הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו"

מי רשאי לבקש צו?

כל אדם רשאי לבקש את הצו, אולם מומלץ מאוד להיעזר בעו״ד פלילי מנוסה – הן בניסוח הבקשה והן בהתגוננות מפניה.

כיצד מתנהל ההליך?

ההליך נפתח בהגשת בקשה לבית משפט השלום באזור מגוריו של הנפגע. בדרך כלל קובע בית המשפט דיון במעמד צד אחד (מגיש הבקשה), ובו מפרט הנפגע מדוע הגיש את הבקשה – כלומר, מהי השתלשלות העניינים שבעטייה הוא חש מוטרד או נפגע.

בית המשפט בוחן את הבקשה ומחליט אם יש צורך, בנסיבות העניין, לתת צו, ואילו סנקציות יוטלו על הפוגע (ראו להלן).

מאחר שהבקשה והדיון מתקיימים במעמד צד אחד, צו שיינתן בשלב זה יהיה "צו ביניים", ולצדו ייקבע בתוך 7 ימים דיון שאליו יוזמן הפוגע. בדיון ההמשך יוכל הפוגע להתגונן מפני הטענות שהועלו נגדו בבקשה ובדיון שהתקיים במעמד צד אחד.

בתום הדיון יחליט בית המשפט אם להאריך את צו הביניים לתקופה של עד 6 חודשים.

ניתן לבקש להאריך את תוקף הצו לתקופה של עד שנתיים (לכל היותר 4 הארכות).

אילו סנקציות רשאי בית המשפט להטיל?

במסגרת הצו רשאי בית המשפט להורות לפוגע להימנע, בין היתר, מן המעשים האלה:

(1) להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;

(2) לאיים על הנפגע;

(3) לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(4) ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;

(5) להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;

(6) לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה;

האם ניתן לבקש צו בשל הטרדת אדם קרוב?

כן. המחוקק הכיר באפשרות שההטרדה תופנה כלפי סביבתו של אדם, באופן שיפגע הן בנפגע הישיר והן בנפגע העקיף. לדוגמה: שוש הייתה בעבר בת זוגו של ראובן, וכיום היא יוצאת עם שמעון. אם ראובן יטריד את שמעון על רקע יחסיו עם שוש, תעמוד גם לשוש הזכות להגיש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

מענה לכך נותן סעיף 2(ג) לחוק, שזו לשונו:

"לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין"

מה דינה של בקשת סרק?

סעיף 9 לחוק מתיר לבית המשפט להטיל סנקציה כספית על מי שהגיש בקשה קנטרנית:

"דחה בית משפט בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש את הצו את אלה או חלק מהם: (1) הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון; (2) פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה".

בסעיף זה מתריע המחוקק מפני ניצול לרעה של ההליך ומפני הגשת בקשות סרק, ומתיר לבית המשפט להעניש את המבקש אם התרשם שהבקשה קנטרנית.

לסיכום

המחוקק הכיר בצורך בהליך ביניים, בטרם כניסה בשערי ההליך הפלילי, בדמות צו הניתן מכוח החוק כמפורט לעיל. רצוי שהגשת בקשה למתן צו – או ההתגוננות מפני בקשה כזו – תיעשה באמצעות עו״ד פלילי מנוסה.

עו״ד פלילי שגיא אקו טיפל בבקשות רבות לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001, משני צדי המתרס, ולו ניסיון רב בניהול הליכים אלה.