אזרח נעצר או מוזמן לחקירה בתחנת המשטרה בחשד לביצוע עבירות כאלה ואחרות. הוא נחקר, משוחרר לבסוף – ומאז דממה. החוקר אינו יוצר עמו קשר, וכתב אישום אינו מוגש נגדו. שנים לאחר מכן הוא מגלה כי התיק הפלילי בעניינו עדיין פתוח, ומופיע בטופס הרישום הפלילי שלו כ״תיק מב״ד״ (ממתין לבירור דין) – עובדה המטילה כתם על שמו ומונעת ממנו להתקדם בחייו.
זוהי דוגמה שכיחה לאלפי תיקים המעלים אבק ביחידות החוקרות השונות ומהווים מכשול של ממש בחייו של אדם, לעיתים שנים רבות לאחר שהחלה החקירה.
הגשת בקשה לסגירת תיק פלילי
הגשת בקשה לסגירת תיק חקירה פלילי – הן בשלב שלפני הגשת כתב אישום, כשהתיק נמצא בשלבי חקירה מוקדמים, הן בשלבים מתקדמים יותר, עם קבלת מכתב המודיע על הכוונה להגיש כתב אישום (מכתב לפי סעיף 60א), ואף לאחר הגשתו – היא הליך מורכב. הליך זה מחייב מקצועיות, ידיעת החוק, היכרות עם הנחיות פרקליט המדינה, ראש אח״ם והיועץ המשפטי לממשלה, וכן היכרות עם הפסיקה הרווחת בתחום.
ההליך מתחיל בפגישת היכרות ראשונית, שבה פורש החשוד לפני עורך הדין את השתלשלות העניינים בפירוט רב ככל האפשר. לאחר מכן מגבש עורך הדין אסטרטגיה מותאמת על פי החוק, ההנחיות והפסיקה, ומנסח בקשה לגניזת התיק המופנית לגורם הרלוונטי. בבקשה הוא מעלה את טענותיו המשפטיות לאור נסיבותיו האישיות של החשוד, וכל זאת במטרה להביא לסגירת התיק כבר בשלבים המוקדמים.
המקור הנורמטיבי: סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, ההתשמ״ב–1982, הוא המענה האפשרי לבעיה שתוארה לעיל. וזו לשון הסעיף:
העמדה לדין וסגירת תיק
62. (א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל עילה זו תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:
(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60;
(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף 60;
(3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);
(4) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998, או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה-1965.
סעיף זה מסמיך כמה בעלי תפקידים ברשויות האכיפה לסגור את תיק החקירה, לפני הגשת כתב אישום או לאחריה, כאשר נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.
אילו נסיבות נשקלות בהחלטה על סגירת תיק?
הנחיית פרקליט המדינה מס׳ 1.1 – ״אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת 'נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין'״ – מפרטת כמה נסיבות שייבחנו כאשר הגורם המוסמך שוקל את סגירת התיק, ובהן:
- חומרת המעשה ונסיבות ביצועו
- היקף הנזק שנגרם ממעשה העבירה
- שכיחות ההתנהגות העבריינית
- האם מדובר בעבירה מתמשכת
- משך הזמן שבו נמשכה ההתנהגות העבריינית
- הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה
נוסף על אלה ייבחנו גם נסיבותיו האישיות של החשוד, ובהן עברו הפלילי, מידת שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות, מסוכנותו וכיוצא באלה.
מדוע כדאי להיעזר בעורך דין?
כפי שפורט, הגשת הבקשה היא הליך מורכב המחייב ידע ומקצועיות. יתרה מזו, בקשה מסוג זה עשויה ״לחסוך״ לחשוד, כבר בשלב מוקדם, הליך משפטי ארוך, מתיש ויקר.
חשוב: טענות החשוד בגוף הבקשה עלולות להפוך לחלק מחומר הראיות בתיק ולשמש נגדו בשלב מאוחר יותר, אם הבקשה לא תתקבל. לכן יש לנסח את הבקשה בתבונה ובמקצועיות, כך שמצד אחד יוצגו טענות החשוד באופן שעשוי להביא לסגירת התיק, ומצד אחר לא תיפגע הגנתו אם הבקשה תידחה וההליך יימשך.
לעו״ד שגיא אקו, עורך דין פלילי, ניסיון רב שנים בהגשת בקשות לסגירת תיקים פליליים – אל היחידות החוקרות, אל יחידות התביעה המשטרתיות ואל הפרקליטות – בכל רחבי הארץ.