הסדר מותנה הוא הליך בין החשוד לבין רשויות התביעה בישראל, שבמסגרתו מתחייבת המדינה שלא להגיש נגד החשוד כתב אישום ולסגור את התיק הפלילי בעילה של "הסדר מותנה". כמו בכל הסכם, גם החשוד מתחייב לתת דבר מה בתמורה, כפי שיפורט להלן.
הסדר מותנה אינו הסדר טיעון. זוהי טעות נפוצה, אך בין שני ההליכים אין דבר וחצי דבר: הסדר מותנה נכרת לפני הגשת כתב אישום, ובהתקיים תנאים מסוימים שיפורטו בהמשך, ואילו הסדר טיעון נעשה לאחר הגשת כתב אישום.
מהי מטרת ההסדר המותנה?
הליך פלילי מטיל כתם קשה על שמו של אדם, וקל וחומר אם הוא מורשע בעבירה שבה הוא מואשם. מעבר לכך, כדי להרשיע אדם בדין משקיעות רשויות התביעה – כמו גם החשוד עצמו – משאבים רבים של זמן וכסף. נוסף על כך, לא תמיד ייטה האינטרס הציבורי לעבר הרשעת החשוד.
לאור כל זאת מצא המחוקק לנכון לקבוע מספר עבירות שבגינן – בכפוף לכמה תנאים – תינתן לחשוד האפשרות לפנות להליך של הסדר מותנה, כדי לנסות לייתר ניהול הליך פלילי מתיש שבסופו הוא עלול להיות מורשע בדין.
אילו עבירות מתאימות להסדר מותנה?
- תגרה – סעיף 191 לחוק העונשין
- איומים (למעט איומים כלפי בן משפחה) – סעיף 192
- איסור מכירת משקאות משכרים לקטין – סעיף 193, למעט סעיפים קטנים (ד)–(ה)
- העלבת עובד ציבור – סעיף 288
- מעשה פזיזות ורשלנות בחיה – סעיף 338(א)(6)
- הזנחת השמירה על כלי יריה וחומרים מסוכנים – סעיף 339
- תקיפה (למעט אלימות כלפי בן משפחה) – סעיף 379
- גניבה – סעיף 384
- החזקת נכס חשוד – סעיף 413
- הסגת גבול כדי לעבור עבירה – סעיף 447
- היזק בזדון – סעיף 452
- הטרדה באמצעות מתקן בזק – סעיף 30 לחוק התקשורת
מהם תנאי הסף להסדר מותנה?
קיימים כמה תנאי סף, שבלעדיהם לא ניתן לפנות להליך של הסדר מותנה:
- העונש המרבי על העבירה הוא פחות משלוש שנות מאסר. העבירות שפורטו לעיל עונות על דרישה זו. עבירות שדינן מאסר של יותר מ־3 שנים הן עבירות מסוג פשע, והן אינן נכללות בקבוצת העבירות שבהן ניתן לסגור תיק בהסדר מותנה.
- העונש ההולם את החשוד אינו כולל מאסר בפועל. כלומר, נסיבות העבירה שביצע החשוד מצויות ברף נמוך, או למצער ברף שרמת הענישה בגינו אינה מצדיקה דרישה למאסר בפועל מצד התביעה.
- לחשוד אין רישום פלילי בחמש השנים שקדמו לביצוע העבירה.
- אין מתנהלים נגד החשוד הליכים פליליים נוספים. כלומר, אין לו תיקים פתוחים אחרים (תיקי מב״ד). אילו היו כאלה, ייתכן שיורשע בתיק הנוסף ולא יעמוד בתנאי הקודם – היעדר עבירה בחמש השנים שקדמו לעבירה נושא ההסדר.
- מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור.
ממה בנוי ההסדר?
הסדר מותנה כולל, בין היתר, את הודאת החשוד בביצוע העבירה. זהו תנאי סף: ללא הודאה בעבירה לא ניתן לחתום על ההסדר. כמו כן כולל ההסדר את התנאים שעל החשוד לקיים, כפי שתקבע יחידת התביעות (ראו להלן), ואת התקופה שבמהלכה עליו לעמוד בהם. בתום התקופה, ובלבד שהחשוד קיים את כל תנאי ההסדר במלואם, תסגור יחידת התביעות את התיק הפלילי בעילה של "סגירת תיק בהסדר מותנה".
התנאים שהתובע רשאי לכלול בהסדר
- קנס לקופת המדינה.
- פיצוי לנפגע העבירה.
- התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
- עמידה בתנאי תוכנית שיקום.
- נקיטת פעולות לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה או למניעת ביצוע עבירה, כגון: מכתב התנצלות והשבת חפץ לנפגע, התחייבות שלא להיכנס למקום מסוים או שלא לבוא בקשר עם אדם מסוים, התפטרות, פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי ירייה ועוד.
לסיכום
סגירת תיק בהסדר מותנה היא מסלול העוקף את ההליך הפלילי, והיא מומלצת ביותר. חשוב לנהל הליך זה בליווי עורך דין פלילי מקצועי, שיֵדע "לנווט" את ההליך כבר מן הרגע הראשון אל עבר הסדר מותנה, במקצועיות וביעילות.
לעו״ד פלילי שגיא אקו ניסיון רב בהליכים פליליים, ובכלל זה בתיקים שנסגרו בהסדר מותנה.