הליכי שימוע

הליך השימוע הינו הליך המתקיים טרם הגשת כתב אישום בעבירות מסוג פשע, עבירות שהעונש בצידן הוא של 3 שנות מאסר ומעלה. תכלית השימוע היא לאפשר לחשוד ולסנגורו העלאת טענות בפני הרשות הרלוונטית (יחידת התביעות המשטרתית או הפרקליטות) מדוע לא להגיש כתב אישום. תנאי סף לקיום הליך שימוע הוא שהחשוד בעבירות אינו עצור.

מכתב יידוע ראשון

הליך השימוע "נפתח" עם קבלת מכתב יידוע ראשון לחשוד. במכתב זה מודיעה רשות התביעה כי היחידה החוקרת העבירה לידיה חומר חקירה בעבירת פשע בה נחשד הנמען. סעיף 5 להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 3001.4 שעניינה טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי ("שימוע"), קובע כהאי לשנא:

"הודעה בהתאם לאמור בסעיף 60א(א) דלעיל תימסר לחשוד עם העברת תיק החקירה בעניינו מהיחידה החוקרת לרשות התובעת. ההודעה תבהיר כי תיק החקירה הגיע לתביעה, ובידי החשוד להגיש טענותיו בכתב כאמור בסעיף 60(א)(ד) לחוק".

מכתב יידוע שני

מכתב יידוע שני מכונה לעתים גם "כתב חשדות" ובו מודיעה רשות התביעה לחשוד כי לאחר לימוד חומר החקירה הוחלט להגיש כנגדו כתב אישום, בכפוף להליך שימוע לו הוא זכאי. מכתב יידוע שני יכלול בדרך כלל התייחסות כללית הנוגעת לזהות העבירות בהן חשוד הנמען.

מכתב היידוע השני מודיע למעשה לחשוד על זכותו להעלות טענות, בכתב או בעל פה ובתוך 30 ימים, ולנסות לשכנע את רשות התביעה שלא להגיש כתב אישום כנגדו. את הליך השימוע ניתן לקיים באמצעות עו"ד והחשוד אינו חייב להיות נוכח בו.

האם ניתן לקיים את הליך השימוע טרם הגשת כתב אישום בלבד?

קיימים מספר מקרים חריגים בהם ניתן להגיש בקשה לקיום שימוע אל רשות התביעה הרלוונטית גם לאחר שהוגש כבר כתב אישום. סעיף 59 להנחיה מס' 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים (הנחיית פרקליט המדינה) מורה:

"נמצאה הצדקה לקיים שימוע לאחר הגשת כתב אישום, יעשה הדבר בנפש חפצה ומתוך פתיחות לשקול טענות הנאשם ואף לחזור מכתב האישום, ככל שימצא בטיעוני הנאשם הצדק לכך".

הוגש נגדי כתב אישום בלי שזכותי להליך שימוע מוצתה – מה עושים?

סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את זכותו של חשוד להליך שימוע כפי שפורט לעיל. בהיעדר מיצוי הזכות עקב אי יידוע החשוד על ידי רשות התביעה על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום, ועל זכותו להגיש בקשה להליך שימוע, ייתכן ובית המשפט יורה על ביטול כתב האישום על מנת שייבוצע הליך שימוע רטרואקטיבי. את הבקשה לביטול כתב האישום מעלה עורך הדין בפני בית המשפט כבר בדיון הראשון כטענה מקדמית. יובהר ויודגש, ביטול כתב אישום על בסיס טענה מקדמית זו אין משמעותו זיכוי בדין, ואולם, באם מורה בית המשפט ליחידת התביעה לקיים הליך שימוע ייתכן ולאחר שזה יקוים תימנע יחידת התביעות מלהגיש כתב אישום פעם נוספת ובאופן זה ייחסך מן החשוד ההליך הפלילי שאמור היה להתקיים בעניינו.

האם באמת ניתן להימנע מהגשת כתב אישום?

התשובה היא חד משמעית - כן. לא אחת נמנעת רשות התביעה מהגשת כתב אישום כנגד חשוד לאחר ביצוע שימוע ושמיעת טענותיו. על מנת להגיע לתוצאה הרצויה חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי מנוסה ולשכור שירותיו לצורך הליך זה, שיש בכוחו למנוע "כאב ראש" בדמות הגשת כתב אישום פלילי בהמשך הדרך וניהול הליך משפטי הכרוך בזמן רב, כוחות נפשיים רבים והוצאות כלכליות כבדות. סריקה וניתוח של חומר הראיות בראי ההנחיות והפסיקה הרלוונטיות, יובילו להעלאת טענות איכותיות שיש בכוחן כאמור לשכנע את רשות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום.

כמפורט לעיל, ישנה חשיבות אדירה לייצוג על ידי עורך דין פלילי כבר בהליכי השימוע.

משרד עו"ד שגיא אקו מייצג חשודים בהליכי שימוע טרם הגשת כתב אישום מול יחידות התביעה השונות.