.png)
הזכות להחזקת נשק/כלי ירייה הינה זכות הניתנת על פי רישיון נשק בלבד. קבלת רישיון להחזקת כלי ירייה, לרבות נשיאה והחזקה של נשק וכלי ירייה הינו תחום המוסדר בחוק כלי-הירייה, התש"ט-1949 ובתקנות שהותקנו מכוח חוק זה.
קבלת רישיון נשק מותנית בעמידה בדרישות סף וכן בלפחות אחד מן התבחינים אשר נקבעו על ידי השר לביטחון הפנים, כמו גם בתיאום גורמי הביטחון ובקבלת המלצות משרד הבריאות ומשטרת ישראל.
קבלת רישיון נשק – כיצד?
כאמור, לאחר בדיקה ראשונית של זכאות להחזקת נשק, יש למלא בקשה ולצרף לה מסמכים שונים הכוללים, בין היתר, הצהרת בריאות חתומה על ידי רופא משפחה, צילום תעודת זהות, תעודת מילואים (לחלופין שירות לאומי או אזרחי/פטור משירות), כמו גם מסמכים התומכים בתבחין הרלוונטי אשר בגינו מבוקש רישיון הנשק (רשימת התבחינים מפורטת בהמשך מאמרי זה).
לאחר מכן, הבקשה תישלח לאישור הגורמים הממליצים – משטרה ומשרד הבריאות - ובכפוף להמלצתם, יתקיים ראיון אישי באחת מלשכות הרישוי.
לאחר ביצוע הריאיון יינתן אישור מותנה המאשר את המשך התהליך, ובכלל זאת ביצוע עסקה לרכישת כלי ירייה ותחילת הליך הכשרה.
בסיום התהליך יקבל המבקש רישיון נשק וספח זמניים, אשר עתידים להתחלף בהמשך ברישיון החזקת נשק קבוע.
דרישות סף לקבלת רישיון נשק
על מנת להגיש בקשה לקבלת רישיון נשק, יש לבדוק עמידה במספר תנאי סף בלעדיהם לא ניתן להמשיך בהליך, ואלו הם:
- מי שרשום במשרד הפנים כאזרח או תושב קבע, ובלבד ששהה בישראל באופן רציף במשך שלוש השנים האחרונות לפחות עובר להגשת הבקשה.
- בעל שליטה בסיסית בשפה העברית, באופן שיאפשר תשאול, הבנת הוראות וניהול רישום כנדרש (שליטה בשפה העברית ברמה מספקת לפי שיקול דעתו של פקיד רישוי).
- גיל מינימלי לקבלת רישיון:
אזרח ישראל או תושב קבע שסיים שירות סדיר כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986: 18 שנים.
אזרח ישראל או תושב קבע שסיים שירות לאומי או שירות אזרחי בישראל של שנתיים: 21 שנים.
אזרח ישראל שלא שירת כאמור: 27 שנים.
תושב קבע שאינו אזרח ישראל שלא שירת כאמור: 45 שנים.
- הצהרת בריאות החתומה על ידי המבקש ועל ידי רופא, אשר עיין בתיקו הרפואי של מבקש הרישיון, לרבות התחייבות המבקש לעדכון פקיד הרישוי ללא דיחוי במקרה של שינוי במצב הבריאותי שהוצהר.
- עמידה בדרישות ההכשרה הנדרשות.
- המבקש אינו זכאי לקבל הרשאה להחזקה או נשיאה של כלי ירייה מבעל רישיון מיוחד, לפי הוראות סעיפים 10-9ג לחוק (אחת מן המטרות הבאות: הגנת ישובים; הגנת מפעלים; נשיאת כלי ירייה מטעם המדינה; סרטים, הצגות והופעות; שירותי שמירה).
תבחינים לקבלת רישיון נשק פרטי
לאחר עמידה בדרישות הסף, תבחן הבקשה על פי מספר תבחינים, אשר כניסה ל-ד' אמותיו של אחד או יותר מהם, אפשר ויקנו זכאות לקבלת רישיון נשק פרטי.
בין היתר ניתן למנות, מגורים ביישוב המקנה זכאות, מורה דרך, משרת ובוגר כוחות הביטחון (כולל מי שהיה לוחם בצה"ל\משטרה, בעל הכשרה ייחודית (רשות שדות התעופה, שב"כ, מלמ"ב) ועוד.
רשימת התבחינים המלאה מפורטת בכתובת האגף לרישוי כלי ירייה: https://www.gov.il/he/Departments/Policies/firearm_licensing_criteria
פסילת רישיון נשק
האגף לרישוי כלי ירי רשאי להודיע על פסילת רישיון נשק של אדם בכל מקרה בו נפתחה חקירה או הליך פלילי כנגדו.
אין משמעות לכך שהחקירה מתנהלת בגין עבירה אחרת אשר לא בהכרח קשורה אל הנשק. גם כאשר העבירה בגינה נחקר פלוני אינה בוצעה אגב שימוש בנשק, רשאי אגף הרישוי לבטל את רישיון הנשק של האדם מושא החקירה (לדוגמא, חקירת עבירה של אלימות במשפחה תביא כמעט מיידית לפסילה של רישיון הנשק).
בקשה להשבת רישיון נשק
על מנת להחזיר לידכם רישיון נשק אשר נשלל\נפסל, יש להגיש בקשה להשבת כלי ירייה אל האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים.
בבקשה יש לפרט טענותיכם הנוגעות להחלטה לפסול אתכם מלהחזיק נשק. אחר קבלת החלטה בבקשה, ובמידה וזו נדחתה, ניתן להגיש ערר למשרד לביטחון פנים כנגד ההחלטה.
ערר על החלטת פקיד רישוי נשק
סעיף 12(ג1)(1) לחוק כלי הירייה קובע כי:
"הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת כמשמעותה בסעיף 11(2) (להלן – ההחלטה), רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בפני מי שהשר ימנה לענין זה (להלן – הממונה)".
השלב הבא - במקרה בה מסורבת הבקשה – הינו הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי אשר באפשרותו להתערב בהחלטת פקיד הרישוי במידה ומצא שאינה סבירה בנסיבות העניין.
הליכי קבלת רישיון נשק\בקשה להשבת רישיון נשק, ודאי ערר על החלטה הדוחה בקשה להשבת רישיון נשק, הינם הליכים סבוכים המצריכים ידע נרחב, הכרת החוק והפסיקה בנושא.
עו"ד פלילי שגיא אקו בעל ניסיון רב בהליכי הוצאת רישיון נשק, ערר לממונה על כלי הירייה וכן עתירות מנהליות לבית המשפט בעניין ביטול רישיון נשק פרטי וארגוני.